להיות ישראלים בתפוצות

חלק מאתנו, הישראלים בתפוצות, עבר להתגורר מחוץ לישראל בגלל עבודה וקריירה, ואחרים – בגלל אהבה, ויש בינינו אנשי היי-טק ואנשי חינוך, רופאים ואנשי עסקים, מנהלים ועובדים בחברות בינלאומיות, מדענים ואנשי אקדמיה, אמנים ובעלי מקצועות חופשיים. 

לצד מאמצינו להשתלב בחיי החברה, התרבות והכלכלה בכל המקומות בהם אנו חיים, שואפים אנו לשמר את זהותנו הישראלית-יהודית ולהנחילה לילדינו. אולם תהליך השתלבותם של מהגרים בחברה המארחת עשוי כידוע להימשך עשרות שנים ולעתים מספר דורות, ובחברות מסוימות מהגרים וצאצאיהם לעולם לא ייחשבו לבני המקום. ובנוסף, בחלוף השנים התבהר לנו שהשוני התרבותי והלשוני הקיים בינינו לבין חברי הקהילות היהודיות מהווה חסם משמעותי להשתלבותנו הטבעית גם בהן. 

הווייתן של הקהילות היהודיות, המתנהלות בשפות המקום ולא בעברית, קשורה בדרך כלל לתפילות בבית הכנסת ולמנהגים דתיים, ולכן היא רחוקה למדי מעולמם התרבותי של ישראלים חילונים. 

כמו כן, ישנן קהילות יהודיות אשר לשורותיהן לא מתקבל מי שאינו יהודי על-פי ההלכה, כך שרבים מבני ובנות זוגנו וחלק גדול מילדינו כלל אינם מוזמנים להצטרף אליהן.  בנסיבות אלה, רוב-רובם של הישראלים בתפוצות, ובפרט – החילונים שבינינו, אינם נוטלים חלק בחיי הקהילות היהודיות, והם נותרים חסרי מסגרת שבה יוכלו להרגיש שייכים על בסיס זהותי ותרבותי. וכך, הרחק מן המקום שבו עוצבה זהותם, מתמודדים רבים מן הישראלים בתפוצות עם תחושות של ניכור ובדידות, עם קשיי שפה ופערי תרבות, ועם חוסר היכולת להתערות בסביבתם החדשה. 

בהיעדר מסגרות השתייכות קהילתיות תומכות ומאורגנות, מתקשים הורים לטעת ולטפח בילדיהם את מרכיבי הזהות היהודית והישראלית, מה שמוביל רבים מן הילדים לחוסר היכרות עם שורשיהם, לנתק מעולמם התרבותי של הוריהם ושל קרובי המשפחה בישראל, ובהמשך חייהם אף לנטישה של הזהות היהודית והישראלית.   

מכאן הצורך הקיים אצל כה רבים מן הישראלים בתפוצות ביצירתם של קשרים חברתיים עם אנשים בעלי רקע זהותי ותרבותי משותף, אשר עמם ניתן יהיה לשוחח בעברית, ושלצדם אפשר להרגיש בנוח, כשווים בין שווים.  מכאן גם הצורך בקיומן של קהילות.

למה ישראלים בתפוצות צריכים קהילה?

ביכולתה של קהילה לספק את הצורך האנושי של חבריה בתחושת שייכות ובקשרים חברתיים, וכן לאפשר להם לטפח יחדיו את זהותם ותרבותם, להנחילן לילדיהם, ובכך להוסיף תוכן ומשמעות לחייהם. ובנוסף, בהיותה מקום מפגש אנושי וחברתי מעניקה הקהילה מרחב למימוש עצמי של חבריה במגוון דרכים, ובכוחה לשפר את איכות חייהם במישור האישי, המשפחתי והחברתי.

כל אלה נחוצים וחשובים אף יותר עבור ישראלים רבים הבוחרים לחיות מחוץ לישראל, החווים קשיים ואתגרים הכרוכים בתהליכי הסתגלותם והשתלבותם במקומות מושבם, והשואפים לשמר את זהותם הרחק מן המשפחה המורחבת ובהיעדר ההוויה הישראלית העוטפת אותם.

סיפורם של האנשים שהולכים איתנו בדרך הזו הוא סיפור על זהות ושייכות, על בדידות וזרות, וגם על חברות, הורות והמשכיות. זהו סיפורם של אלה הנמצאים הרחק ממולדתם, במקומות אליהם הובילו אותם נסיבות חייהם, ואשר בהם הקימו בית ומשפחה, ושם, מתוך תחושת שליחות ואחריות, הם מגלים כישורי מנהיגות מרשימים, יוזמים ומחדשים, תורמים ומתנדבים, ומטפחים ביחד את זהותם ואת תרבותם המשותפת. במובנים מסוימים, זהו סיפורו של העם היהודי מראשית ימיו – עם ששרד אלפי שנות היסטוריה בזכות קיומן של קהילות.

* התפוצה הישראלית-אירופית - 

   סקר על ישראלים החיים באירופה [PDF]